אַבָּא וּמַתְיוּ נוֹסְעִים יַחַד לַגַּן בַּמְּכוֹנִית הַיְּרֻקָּה הַיְּשָׁנָה,
וּכְשֶׁהֵם מַגִּיעִים אַבָּא מַבְטִיחַ לִמַתְיוּ
שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
אֲבָל מַתְיוּ דּוֹאֵג: מָה יִהְיֶה אִם הַמְּכוֹנִית הַיְּשָׁנָה
לֹא תַּצְלִיחַ לִנְסוֹעַ?
הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל מַתְיוּ וְהַתְּשׁוּבוֹת הַמְּיוּחָדוֹת שֶׁל אַבָּא
יוֹצְרוֹת סִפּוּר מְחַמֵּם לֵב עַל קֶשֶׁר בֵּין אָב לְבֵן, עַל הַיּוֹפִי שֶׁבַּשִּׂיחָה,
וְעַל כּוֹחוֹ שֶׁל הַדִּמְיוֹן לְסַיֵּעַ בַּהֲפָגַת חֲשָׁשׁוֹת.
הַסֵּפֶר יַעֲלֶה חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם בִּקְרִיאָה מְשֻׁתֶּפֶת
שֶׁל הוֹרִים וִילָדִים.